שיפוצים שיפוצים - צוות המומחים
עבודות גבס מדריך שיפוצים מחירון שיפוצים עמוד הבית
 
איתור בעלי מקצוע
  איתור בעלי מקצוע
 

חיזוק בפני רעידות אדמה

חיזוק בפני רעידות אדמה

 
מתכננים חיזוק בפני רעידות אדמה?  
קבלו הצעת מחיר מהירה  
בחינם וללא שום התחייבות !!!  

מה קורה למבנים בזמן רעידת האדמה ?

התנהגות מבנים הזמן רעידת אדמה

רעידת אדמה גורמת לקרקע לרקד מתחת יסודות הבנין . המבנה מנסה לשמור על יציבותו , ועל רציפותו אך אינו מצליח ומתחיל להתנודד .

בשלב הראשון חלקו התחתון של המבנה - היסוד ינוע עם הקרקע ואילו חלקו העליון יפגר אחר התנועה וינסה לשמור על מצבו הקודם . אם בשלב זה הכוחות שיופעלו על רכיבי המבנה יהיו גדולים מיכולתו לעמוד בהם , יווצר כשל מבני שיכול לגרום לסידוק , שבירה או אף להתמוטטות המבנה . המבנים מתנדנדים מצד לצד עד שתנועתם מתרסנת .

 

רעידת אדמה היא תהליך היוצר העמסה דינמית על מבנים .

תגובת המבנה שונה במקרה של עומס דינמי או עומס סטטי . במקרה של עומס סטטי השינויים שיתחוללו במבנה יהיו תוצאה ישירה של העומס המופעל על המבנה.

לעומת זאת לפעולת עומס דינמי, כמו ברעידת אדמה , מתווספים פרמטרים נוספים, כגון , תכונות פיסיקליות של המבנה , הדדיות התנועה בין הקרקע למבנה גודל המסות ומיקומן . לכן, השפעתה של העמסה דינמית ואפילו היא רעידת אדמה חלשה , עדיין יכולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים למבנים.

תהליכי תכנון המקטינים את נזקי רעידות האדמה , כיצד מתכננים מבנים עמידים בפני רעידות אדמה ? 

תכנון וביצוע שמודע לסכנת רעידת האדמה עשוי לחסוך בחיי אדם ולמנוע נזקים בזמן התרחשותה של רעידת אדמה .

ההתמודדות עם הסכנה מרעידת אדמה היא בעיה הנדסית תכנונית יחודית ,בזמן רעידת אדמה חזקה , המבנה נתון במצב העמיסה החמור ביותר שמבנה בהנדסה אזרחית יכול להמצא בו. אך צריך לזכור שהסיכוי לרעידת אדמה חזקה הוא נמוך מאד .

כלומר המבנה אומנם ינזק אך לא יתמוטט והנזקים יהיו ברי תיקון .

 

סוגי בניה ואלמנטים בבניה והתמודדות עם רעידות אדמה

תכנון הנדסי של מבנים מטרתו היא לאפשר קיומם של נזקים במבנה אך למנוע פגיעות בנפש והתמוטטות המבנים בזמן רעידת אדמה . (לעומת זאת בתכנון לעומסים אחרים כמו עומסים סטטים או עומסי רוח העקרון שונה לחלוטין ואינו מוכן לקבל אפילו נזק קטן. )

לעיתים הסכנה למבנה בזמן רעידת אדמה היא פועל יוצא מהסלע או הקרקע עליו בנוי המבנה, ומאופי הביסוס של המבנה לקרקע .

 

ארץ ישראל ורעידות אדמה

באילו אזורים בישראל עשוייה להתרחש רעידת אדמה ?

( בתשובה תתקבל תוך עיון במפה גיאולוגית באטלס)

תשובות : אזורים בהם עוברים קווי שבר , כאשר הסבירות גבוה יותר באותם קווי שבר שנצפו כפעילים או שדווח עליהם שהתרחשה בהם רעידת אדמה בעבר .

•  מערכת השברים הסורית אפריקנית , לאורך בקע הירדן ועד מפרץ אילת ואף דרומה .- מאופיינת בתנועת החלקה היוצרת רעידות אדמה .

•  איזור ההפחתה המצוי בים התיכון ומערכת השברים המצויה בים התיכון .

 

•  שבר הכרמל – שבר חילוף

 

מסקנה : רוב איזורי הארץ חשופים לרעידת אדמה

ההיסטוריה של רעידות האדמה בישראל

" ארץ רגשה אף שמים נטפו מפני אלוהים " ] תהילים [ .

התנ"ך מלא תיאורים של רעשי אדמה : " ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגוזו ויתגעשו כי חרה לו "{תהילים} .

זמן פעילותו של הנביא עמוס מתואר " שנתיים לפני הרעש " וכנראה זו התיחסות לרעידת אדמה חזקה שאירע בתקופה זו . יוספוס פלביוס מספר על רעש אדמה גדול שהיה היהודה בימי הורדוס עוד הוא מציין שתחת מפולת הבתים נקברו שלושים אלף איש . בשנת 672 לספירה אירע ה רעידת אדמה חזקה שגרמה לפגיעות בערים עזה , אשקלון ורמלה . הרעידה הקשה ביותר שידעה הארץ התרחשה השנת 746 לספירה והיתה במגניטודה משוערת של 7.3 . איזור ההרס הקיף כ- 600 ישובים מטבריה בצפון ועד ערד בדרום , בכנרת ובים המלח נוצרו גלי גאות גבוהים .

ההיסטוריה של ארץ ישראל משופעת עדויות נוספות על התרחשותן של רעידות אדמה , חלקן חזקות מספיק כדי לגרום נזקים ואסונות כבדים .

ניתוח המידע ההיסטורי שבכתובים ובממצאים ההיסטורים מוכיח כי ארצנו נמצאת באזור

שנפגע מרעידות אדמה חזקות . לשמחתנו תכיפות הופעתה של תופעה הרסנית זו נמוכה

ומגעה לאחת או שתים במאה שנים .

מניתוח של העדויות ההיסטוריות ניתן להעריך שמרבית האסונות נגרמו מרעידות

אדמה שמוקד התרחשותן היה בבקעת הירדן או בים המלח והן השפיעו על כל האיזור

המאוכלס בארץ ישראל , כל הערים החשובות באותן תקופות נפגעו לפחות פעם אחת

ב- 2000 השנים האחרונות מרעידות אדמה כגון, יפו, חברון, ירושלים, שכם , עזה , יריחו , רמלה , קיסריה , עכו , בית-שאן , צפת וטבריה .

העובדה שרעידות אדמה חזקות יתרחשו בארץ בעתיד היא ודאית , אך אין הכרח

שהן תלוונה באסון המוני . האסון העלול להתפתח הוא בעיקר פועל יוצא של מידת

ההקפדה על תכנון וביצוע נכונים של הבניה .

בארץ מתקיים באופן קבוע מחקר סיסמולוגי שנועד בראש ובראשונה לענות לצרכי

התכנון ההנדסי לבניה עמידה בפני רעידות אדמה או בהפשטה ניתן לומר לשם הערכת

סיכוני רעידות אדמה הישראל .

בארץ , המודעות לסכנת רעידת אדמה אינה מספיקה והיא בעיקר נחלת מומחים.

קיימים אומנם תקנים לבניה עמידה בפני רעידות אדמה אך אכיפתם אינה מלאה .

ד"ר אבי שפירא מהמכון הסיסמולוגי מתריע שגם רעידת אדמה החל מ- 5.5 בסולם ריכטר

, שמוקדה יהיה קרוב למרכז הארץ, תגרום לנזקים גדולים .

כיוון שחיזוי רעידות אדמה הוא עדיין בגדר משאלת לב , הדרך היחידה לצמצם

למינימום פגיעה בנפש ונזקים , היא ע"י תכנון ובניית מבנים שיהיו עמידים בפני

רעידות אדמה .

האם ערוכה מדינת ישראל לרעידת אדמה עתידית ?

•  בדיקת עמידות מבנים קיימים

•  התקן הישראלי והתיחסותו לבניה , בעיות בתקן הישראלי

•  מערכת אכיפת החוק ובעיותיה

כיצד בודקים עמידותם של מבנים קיימים לרעידת אדמה ?

•  בדיקת עמידותם של מבנים קיימים ברעידות אדמה ואפשרויות תיקונן

בישראל קיימים מבנים רבים שלא יעמדו במבחן אם תתרחש רעידת אדמה חזקה .

מבנים שנבנו לפני שנתקבלו התקנים ומבנים שלא נבנו בהתאם להוראות התקנים , הן כתוצאה מרשלנות בבניה והן כתוצאה מתכנון לקוי. חמור המצב במיוחד באזורים הקרובים למוקדים אפשריים של רעידות אדמה לאורך בקע הירדן .

במכון הלאומי לתקן בניה עוסקים כיום בפיתוח שיטות לחיזוק מבנים כדי להביאם למצב בו יהיו עמידים בזמן רעידת אדמה . אך פרופ' גליק מהטכניון מזהיר , לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בנובמבר 1995 , שבישראל טרם קיימו סקר מבנים ועד שלא יקיימו סקר שכזה אי אפשר יהיה להעריך כמה מבנים הם מסוכנים ויש לפעול כדי לחזקם ] "הארץ" 23.11.95 [ .

קריטריונים שיש להתייחס אליהם לבדיקת עמידות סייסמית של מבנה ] א. סקרלט[ : א . מועד תכנונו של המבנה לפני או אחרי שנות השישים , כלומר לפני שנקבע והוכנס לשימוש התקן לביה עמידה מפני רעידות אדמה . ב . האם היתה השגחה מתאימה בזמן התכנון והביצוע של המבנה .

בעיות בתקן הישראלי לבניה א-סיסמית ובעיות בישומו

•  התקנים חייבים להיות מעודכנים לעיתים קרובות בהתאם לשינויים המתרחשים , כדי למנוע כשלים שעשויים להביא לאובדן חיי אדם ורכוש. התקן כולל התחייבות לבדיקה ולעדכון אחת ל- 5 שנים לפחות.

•  - בבניה הפרטית בארץ מושם הדגש על התוכנית מבחינה ארכיטכטונית , יש רצון לחסוך היכן שאפשר , הבניה ע"פ התקן מייקרת את הבניה ב - 2%-4% , וחלק מהקבלנים מעדיפים לחסוך למרות שהחוק דורש לחשב ולבנות את הבנין לעמידות בפני רעידות אדמה.

•  פרופ' גליק טוען שרוב הקבלנים וחברות הבניה בארץ להוציא אולי מע"צ ומשרד השיכון , אינם בונים ברוב המקרים ע"פ התקן . עוד הוא מוסיף ואומר שמבנים שלא תוכננו ונבנו ע"פ התקן המעודכן לא יעמדו בפני רעידות אדמה הצפויות בארץ.

המיועדים ביותר לפורענות הם רבי הקומות עם קומות עמודים פתוחות אשר לעיתים קרובות

אינם ניבנים ע"פ התקן .

•  קשה לקבוע תקנים מראש וצריך למעשה לבדוק כל מקרה לגופו , כי תנאי הביסוס של מבנה או התנאים הגיאוטכנים המקומיים כגון הגברה , התנזלות או גלישות קרקע הם שונים ממקום למקום ויש לבדוק אותם כל פעם מחדש כדי להבטיח תכנון נכון.

•  בעיה נוספת קשורה בהערכת תאוצות הקרקע שצפויות להתרחש באיזורי הארץ השונים . אין לנו מספיק נתונים לגבי תאוצות קרקע גבוהות שהתרחשו באזור , עיקר התקנים וקביעת ההסתבריות נעשתה על-סמך מדידות שנעשו במקומות אחרים בעולם ]קליפורניה [ ולא ברור האם הם מתאימים לארץ .

•  הנחת המומחים היתה שמבנים שנבנו לאחר 1988 עמידים בפני רעידות אדמה.

•  לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בנובמבר 1995 התברר מבדיקות כי חלק מהמבנים בעלי תקרות שטוחות שנבנו ע"פ ת"י 413 הזהה לתקן האמריקאי ,אינם עמידים ברעידות אדמה ..

 

בעיות באכיפת החוק

•  לא קיימת כיום מערכת היכולה לאכוף בפועל את הדרישה לבנות ע"פ התקן.

•  פיקוח שנעשה לאחר הבניה אינו יכול לשנות את המצב וברוב המקרים קשה יהיה לבדוק האם המבנה נבנה ע"פ התקן לעמידות בפני רעידות אדמה . הפתרון לפי דברי פרופ' גליק הוא בישום הצעת חוק השוכבת כבר שנתיים במשרד הפנים . לפיה על בניית כל המבנים הציבוריים והפרטיים יפקחו מהנדסי מבנים בלתי תלויים ומומחים לרעידות אדמה . הם ישמשו כמשקיפים חיצוניים שיוכלו לאכוף ביעלות את הוראות התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה .

•  כיום שכר העבודה המוצע ע"י קבלנים קטנים למתכננים אינו מאפשר למתכנן לבדוק את עמידות המבנה לכוחות סייסמים , בדיקה הדורשת זמן רב .

•  בדוח מבקר המדינה משנת 1994 הובא סיכום של ממצאי מעקב שנעשה בשנים האחרונות בנושא התקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה , אכיפתו , ופתרון בעיות הקשורות לישומו .

•  ממצאי מעקב 1990 הם : למרות התראות של מומחי הנדסה וסיסמולוגיה שאי אכיפת התקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה עלולה להביא לנזקים גדולים למבנים במקרה של רעידת אדמה שתיתכן באיזורנו. למרות החלטות שונות שקיבלה הממשלה בנושא בשנים 1986-1990 לפעול לאכיפת התקן ולשיפור ההערכות לרעידות אדמה , לא חל שיפור של ממש בתחומים אלו . החלטות הממשלה לא בוצעו , וועדות שנתמנו בנושא לא סיימו את עבודתם או שהמלצותיהן לא התקבלו .

הדוח אף מתייחס לתחומי אחריות של משרדים שונים בנושא ומפרט את שנדרש מהם ע"י

הממשלה כדי לישם החלטותיה בנושא.

משרד הפנים אמור היה להגיש כבר באמצע 1986 המלצות בענין אכיפת תקן לבניה עמידה

בפני רעידות אדמה , ועדה שפעלה בנושא זה לא סיימה את עבודתה ולא הגישה המלצות .

כמו כן בדיון שקיימה בנושא הממשלה באוקטובר 1991 , בעקבות דוח שהוגש ע"י ועדה

מקצועית שפעלה במשרד השיכון , הוטל על משרד הפנים לדאוג לאלתר לחקיקה

בנושאים הבאים : 1. חובה על קבלן להתקשר עם מהנדס מבנים מורשה שיבדוק האם

התוכניות עומדות בתקני הבניה הרלונטים .

2. מהנדס זה אף יבצע פיקוח ובדיקה בזמן הבניה בשלבים השונים ויוודא

את ביצוע התוכניות .

לפי ממצאי דוח ועדת המעקב של מבקר המדינה דבר לא התבצע בנושא עד לסוף 1993 . אך משרד הפנים דווח שלאחרונה החל בפעולות מחקריות ומעשיות בתחום זה צוות רב-תחומי במקצועות ההנדסה , סיסמולוגיה וגיאולוגיה .

משרד העבודה והרווחה אמור היה : 1. לקבוע קריטריונים להסמכת מהנדסי מבנים - בודקים מורשים ולקבוע דרך לרישוי מהנדסים בודקים . 2. לקבוע מסגרות השתלמות והסמכה שתאפשר הסמכת מספיק מהנדסים בודקים לאכיפת החוק.

בדיונים שהתקיימו בנושא הגדרת והכשרת מהנדסי מבנים שיהיו רשאים לאשר עמידות מבנים בפני רעידות אדמה , בהשתתפות נציגים מהמגזר הממשלתי , האקדמי , לשכת המהנדסים והאדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנים , נתגלו חילוקי דעות שהובילו לעיכוב בביצוע החלטות אלו .

הממשלה דנה בנושא פעם נוספת בנובמבר 1992 , במטרה להתגבר על חילוקי הדעות בין הגורמים השונים החליטה להטיל על צוות בראשות יו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להגיש תוך 30 יום מסמך אשר ירכז את ההסכמות ואת חילוקי הדעות בנושא מהנדס - בודק , הכישורים וההכשרה הנידרשים ממנו . במהלך 1993 הגיע צוות זה להסכמה בענין דרישות ההשכלה למילוי תפקיד מהנדס - בודק , אך טרם סוכמו פרטי הנסיון המקצועי שלו .

כלומר , עד סוף 1993 לא יושמו החלטות הממשלה בדבר קביעת הליך מחייב של ביקורת תוכניות בניה כאמצעי לאכיפת תקן הבניה העמידה ברעידות אדמה ונותר בעינו חוסר המעש בתחום אכיפת התקן .

החלטות נוספות שקיבלה הממשלה בנושא ולא בוצעו הם : 1. לא הוכנה רשימת מתקנים רגישים שיש סיכוי שיפגעו בזמן רעידת אדמה .

2 . טרם הותקנו מדי תאוצה ]הרושמים את מאפיני תזוזת המבנה בעת ארוע סייסמי[ במבנים רבי קומות באזורים שבהם קיימת הסבירות לרעידות אדמה חזקות .

3 . טרם הוכנו תסקירים על סיכוני רעידת אדמה באיזורים המיועדים להקמת מפעלים רגישים שנזק להם עלול להביא לאסון לאומי .

דוח הביקורת סיכם ואמר שלמרות החלטות שקיבלה הממשלה בנושא , ישומם מתעכב והתוצאה היא שלא נאכפים תקני בניה , אין הערכות מתאימה של משרדי הממשלה כדי

להתמודד עם התרחשותה של רעידת אדמה ולהקטין את הקף הנפגעים והנזק לרכוש .

קבל הצעת מחיר לתמא 38
קבל הצעת מחיר
רישום קבלנים לרשם הקבלנים
מדריך שיפוצים
 
ריצוף בהדבקה
ריצוף בהדבקה
עיצוב פנים
עיצוב פנים - רכשתם דירה, בניתם בית – מזל טוב. אתם יודעים איך זה היה להעביר את תחושותיכם אל האדריכל, ושהקבלן יעשה בדיוק את מה שאתם רוצים.
נישות גבס
נישות גבס כפתרון אכסון עיצובי מרהיב תוך ביצוע מהיר ובשילוב תאורה ואלמנטים עיצוביים שונים.
שיפוצים בהרצליה
שיפוצים בהרצליה, שיפוצניקים בהרצליה -מדריך -
שיפוץ באוהאוס
שיפוץ באוהאוס
בנייה בגבס
מדריך בנייה בגבס התקנת קירות גבס, מחיצות, עבודות גבס כלליות,
עיצוב בגבס
עיצוב בגבס זהו אחד מן השלבים החשובים ביותר בתהליך הכולל של עיצוב פנים, איך נעצב את הבית בגבס ומה חשוב לדעת..
שיפוצים כלליים
שיפוצים כלליים | שיפוץ כללי
עיצוב חדרי ילדים
עיצוב באשר הוא חייב להיות פונקציונאלי. עיצוב משמש כלי להשגת מטרה מסויימת באופן ויזואלי הנעים לעין. העיצוב מתחלק למגוון רחב של חלוקות ובינהם גם חלוקה לפי גילאים. הרי כל גיל ישתמש במוצר בצורה שונה, ולכן יש מוצרים המותאמים באופן מדוייק לקהל יעד מסויים. איך עושים זאת?
תמ"א 38
תמ"א 38
עיצוב מיצוב וחלונות ראווה
מיצוב חללים מסחריים מה זה?
 
 




כל המאמרים באתר ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מבעלי האתר .