המשרד לאיכות הסביבה,11/02/2007 .
תנופת הבנייה בשנים האחרונות גרמה לעליה משמעותית בכמויות פסולת הבניין שנוצרות בישראל. כמות פסולת הבניין ועודפי העפר אשר נוצרת בשנה בישראל מוערכת בכ - 7.5 מליון טון (כמות זו גדולה בכ- 140% מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בשנה בארץ). לאתרי פסולת מוסדרים מגיעים כמיליון טונות פסולת בניין בשנה כ- 15% מסך הפסולת, ויתר הפסולת כ- 6.5 מליון מושלכת באופן פראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים (מצ"ב מפה ורשימת מפגעי פסולת הגדולים במדינת ישראל נכון לשנת 2006).
בעיית פסולת הבניין שונה מזו של הפסולת הביתית, בזאת שלא קיים לגביה איסוף מוסדר מטעם הרשויות, אלא סילוק על ידי בקשה בלבד, או סילוק באמצעים פרטיים. בסופו של דברחלק נכבד מהפסולת מוצא את דרכו לשטחים פתוחים לצידי דרכים וכד'. ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות הנגרמות כתוצאה מהשלכה וטיפול לא מוסדר בפסולת בניין הן חמורות ביותר, ובאות לידי ביטוי בזיהום קרקעות ומים, בזיהום אוויר כתוצאה משריפות, בירידת ערך קרקעות, בהרס שטחים פתוחים ובמפגע נופי כבד. בנוסף לכך, בחלק מהערמות יש גם פסולת אסבסט, המהווה סיכון משמעותי לבריאות תושבי הסביבה, בעיקר באתרי בנייה העומדים להתאכלס ולהפוך לגני משחקים ובתי מגורים.
הגדרות:
פסולת בניין - פסולות הנוצרות עקב תהליכי הבנייה, עודפי עפר וחציבה (פסולת אינרטית), תוצרי הריסה ובנייה של מבנים, בטון, ברזל בניין, עץ מעובד וכו'. מקורה של פסולת הבניין באתרי הבנייה ובמקומות בהם נעשים שיפוצים. פסולת בניין נוצרת לכל אורך תהליך הבנייה, מיום התחלת ההכנה של השטח (עודפי עפר וסלעים) דרך שלבי הבנייה השונים ועד הניקיון הסופי, תהליך הנמשך על פני חודשים, ואף שנים. ההרכב הממוצע המשוער של פסולת הבנייה, באחוזי משקל הוא: עפר (חול, אדמה) 44% חומרי בניין 51% גרוטאות מתכת ושונות 5%
השפעות סביבתיות ובריאותיות כתוצאה מהשלכת פסולת בניין בלתי חוקית בשטחים הפתוחים:
פגיעה במקורות מים עיליים ותת קרקעיים.
זיהום קרקע.
פגיעה בשטחים הפתוחים.
היווצרות שריפות וזיהום אויר.
ירידת ערך הקרקע כתוצאה מעלויות גבוהות הנדרשות לפינוי הפסולת.
מוקד משיכה למזיקים.
מפגע חזותי קשה, מקרין עזובה.
חשיפה לאסבסט - בחלק מהערמות פסולת הבניין ישנה פסולת אסבסט המהווה סיכון משמעותי לבריאות תושבי הסביבה וזאת בייחוד באתרי בנייה העומדים להתאכלס ולהפוך לגני משחקים ובתי מגורים לדוג' בעיר ראשון לציון (מפגע שהוסר) ליד צומת כברי בגליל מערבי ועוד.
הדינאמיקה: "פסולת מושכת פסולת"
פסולת בניין עוברת תהליכי פירוק או שחרור חומרים ומכילה מרכיבים מסוכנים רבים, אשר פוטנציאל הפגיעה הסביבתית והבריאותית שלהם ניכר במיוחד בקרבה ליישוב ולמקורות מים שפירים. הסכנה לבריאות הציבור הרחב יכולה לנבוע מחומרים נוספים המתווספים לפסולת זו כמפורט בטבלה 1. כמות החומרים הנוספים אלו עולה כל שנה בשל התפתחות וחידושים בענף חומרי הבניה. חומרים אלה עלולים לגרום לזיהום מקורות מים וקרקע (ע"י תשטיפים). בבדיקות תשטיפים מאתרי פסולת יבשה (אליהם מגיעה פסולת הבניין) מסתבר שאיכות התשטיפים גרועה מזו של שפכים ביתיים.
סיכום והמלצות:
המשרד להגנת הסביבה רואה את הסדרת הטיפול בפסולת הבניין כנושא קריטי לאיכות הסביבה בישראל. שיתוף הפעולה בין המשרד להגנת הסביבה לבין יתר משרדי הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות, האחראיות על פי חוק לטיפול בפסולת הבניין הוא הכרחי להסדרת הטיפול בפסולת הבניין. הטיפול המוסדר יכלול הקמת מערך איסוף ברשויות המקומיות שייתן מענה גם לשיפוצים שמבצעים התושבים בבתיהם, מערך שינוע פסולת אל אתרי פסולת מוסדרים, תשתיות זמינות לגריסה ולמיחזור באתרי הבניה ובתחנות מעבר ופתרונות קצה זמינים למיחזור ולהטמנה שיוקמו בהתאם לתוכניות מחוזיות. במקביל להסדרת הטיפול תקודם פעילות חקיקה ברשויות המקומיות.משרדי הממשלה השונים יפעלו לפיתוח וחיוב השימוש בפסולת בניין ממוחזרת בפרויקטים של בניה ותשתיות ציבוריים. בנוסף, יבוצעו פעולות אכיפה נרחבות ושיקום אזורים פגועים באמצעות מערך אכיפה בין משרדי.
המלצות לביצוע להסדרת הטיפול בפסולת הבניין:
יישום תיקון מס' 9 לחוק שמירת הניקיון - היטל הטמנה באחריות המשרד להגנת הסביבה ובעלי האתרים לסילוק פסולת.
הקמת תשתיות גריסה ומיחזור באחריות הרשויות המקומיות ומיזמים פרטיים בהכוונת המשרד להגנת הסביבה.
הקמת אתרי הטמנה מוסדרים - בשיתוף פעולה של המשרד להגנת הסביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות והקרן לשיקום מחצבות .
הפעלת מערך פינוי לפסולת בניין על ידי הרשות המקומית ובאחריותה, מימון למערך זה יהיה באמצעות גביית אגרות מהגורמים אשר יוצרים את פסולת הבניין (קבלני בנייה,שיפוצניקים והציבור הרחב) .
קידום יישום מערך ההתניות מתוקף חוק התכנון והבנייה וחוק שמירת הניקיון(הכרזה על אתר, התניה של היתר הבנייה בתוכנית פינוי לפסולת והערכת בכמות שתיווצר ובדיקה של אישורי הטמנה במסגרת הבדיקות למתן טופס 4) ע"י פניה למהנדסי הועדות המקומיות באופן ישיר (ברמת המחוז) דרך משרד הפנים ופעולות אכיפה כנגד ראשי רשויות וועדות התכנון באחריות הרשויות המקומיות ומשרד הפנים/מנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה.
תקנון תקנים תומכים ומפרטים ייעודים לשימוש בחומר ממוחזר מפסולת בניין בקידום המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים.
פיתוח טכנולוגיות לשימוש חוזר בפסולת הבניין ובפסולת ממוחזרת בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומיזמים פרטיים .
הקמת תחנות מעבר ברשויות המקומיות באחריות הרשויות המקומיות.
ניקוי ושיקום השטחים הפתוחים המזוהמים באחריות הרשויות המקומיות, משרד הפנים (שטחים גליליים) וממ"י.
הפעלת מערך פיקוח ואכיפה בין ממשלתי באמצעות שיתוף פעולה בין משרדי ובהובלת המשרד להגנת הסביבה.
קידום חקיקה עירונית בנושא הבניה ופסולת הבניין באחריות רשויות מקומיות ומשרד הפנים/המנהל לשלטון מקומי.
הסדרת ורישוי ענף מובילי פסולת הבניין באחריות רשויות מקומיות.
שיווק "אגרסיבי " של הנושא מול כל הגורמים הרלוונטיים, כולל הציבור הרחב ע"מ לעלות את מודעות הציבור למפגעים כתוצאה מהשלכה הפראית באחריות המשרד להגנת הסביבה.
מתן סיוע כספי (באמצעות קולות קוראים) באחריות המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר (הקצאה תקציבית) מותנה השתתפות עצמית ל:
רשויות מקומיות ממחזרות - למיחזור בפועל, להקמת תשתיות למיחזור ולהקמת תחנות מעבר.
ליזמים פרטיים ממחזרים - תשלום עבור טון פסולת ממוחזר.
במקביל, הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית פעולה כוללת לפתרון הבעיה, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות משרדי האוצר, הפנים, השיכון והבינוי(ממ"י), התשתיות ותחבורה.
|
